איך להתמודד עם חרדות אצל ילדים?

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest

חרדה היא מחשבה על איום או סכנה בין אם הוא ממשי או דמיוני. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כדופק מהיר,הזעה רעד ,מתח נפשי ודאגה. חרדה נוצרת מתוך זיכרון סובייקטיבי של האדם עצמו כלפי אירוע שחווה.

החרדה נמדדת ובאה לידי ביטוי בשלושה מימדים. פיזי התנהגותי ונפשי. הנפש היא המובילה את הגוף ומחשבות מדאיגות מביאות אותו להתנהג כגוף השרוי במצוקה, להאיץ דופק, לייצר זיעה וכו'. ריכזנו בעבורכם מידע בנושא.

חרדות בקרב ילדים

חרדות בקרב ילדים תואמות לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים .עד גיל שבעה חודשים, בהלה מרעשים. עד גיל שנתיים, חרדה מזרים. גיל שנתיים מאופיין מפחד מחושך ובעלי חיים. גילאי שלוש עד חמש חרדים ממפלצות ומכשפות וגילאי שש ומעלה מחרדה חברתית, זריקות וכניסה למערכת החינוך. לכל אלה מתווספות חוויות שליליות המעוררות פחדים שונים.

חוויה של חרדה

"הגענו להופעות היו פיצוצים מעלינו וזו הייתה חוויה שלא תשכח לי בחיים" אומרת אגם בת ה-9 משדרות המעידה על עצמה כי מאותו יום הפכה לילדה עם חרדות. הירי לעוטף עזה ממשיך, כמוה עשרות ילדים בישובי עוטף עזה ששיגרת יומם מופרת תדיר הן על ידי אזעקות והן על ידי בלוני נפץ המתפוצצים לידם. 

אם כן כיצד נסייע לילדים ?

ברחבי הארץ ישנם מרכזים המטפלים בילדים שחוו טראומה, בשיטת המיינדפולנס (קשיבות). שיטה זו מסייעת למטופלים לקבל את מצבם הנוכחי מבלי לפחד ממנו. השיטה באה לידי ביטוי בתרגול נשימתי המרגיע את הגוף . ילדים מקבלים אפשרות לשוחח על פחדיהם, הן בקבוצה והן באופן פרטני. מתוך שיח והיכרות עם כל ילד והבנת צרכיו ניתן מענה המייצר ביטחון מחודש. 

החרדה מקורה בחוסר אונים 

מול מצב נתון, חוסר אונים משתק ואנו נדרשים להדריך את הילדים לאקטיביות- פעולה. מחנכי הגיל הרך יזמו תערוכת ציורי ילדים המציגים את חיי היומיום הלא שגרתיים בעוטף, ובכך נתנו ביטוי לחרדותיהם ואילו בני הנוער בעוטף עזה, יצאו להפגנה שביקשה לעורר את הממשלה לקחת יוזמה על מנת להביא לשינוי המצב הביטחוני.

תפקיד ההורים 

כמייצרי ביטחון ועוגן לילדים, משמעותי מאוד בעיקר בעיתות שכאלה השיח בבית אודות המצב הבטחוני. ועל כן, ראוי כי יהיה שקוף ותואם גיל. תארו לילדים את המצב הביטחוני,את רגשותיכם  וחישבו יחד איך ניתן להתגבר על הפחד (השאירו מקום לדמיונם של הילדים) ואף כתבו על דרכים להתמודד בשעת משבר. בזמן אזעקת צבע אדום קראו את הדברים שכתבתם יחד עם הילדים.

צרו שיגרה גם במצב הלא שיגרתי בו אתם נמצאים.

השאירו בחדר הביטחון משחקים, בובות אהובות והקדישו לילדיכם זמן. את הניידים השאירו לשיחות חירום. 

לסיכום

במקרה וילדכם מראה תסמיני חרדה.שדרו אמפטיה, הכילו את כאבו, שדרו אמפטיה ולא הזדהות. הילדים הם המראה של המבוגרים הסובבים אותם.

© 2019 כל הזכויות שמורות לאתר ננילאב​