איך מתגברים על אילמות סלקטיבית?

אילמות סלקטיבית היא מצב בו בדרך כלל ילדים בגיל הרך או ילדים בגיל בית ספר יסודי בוחרים לדבר רק עם מספר אנשים מצומצם או שמתוך בחירה הם לא מדברים בכלל. בחירה זו איננה בחירה מודעת והיא מושפעת מחיי הנפש העמוקים של הילד. כך למשל יכול להיות מצב של ילד שידבר בבית עם ההורים אבל במסגרת החינוכית לא ידבר עם אף אחד וישתוק שתיקה רועמת כל היום לאורך כל השנה. טיפול באילמות סלקטיבית (סלקטיב מוטיזם) הוא טיפול הנעשה בעזרת קלינאית תקשורת ופסיכולוג קליני. טיפולים אלו יטיבו עם הילד ויסייעו לילד להרגיש טוב יותר לאורך זמן ולהפוך להיות תקשורתי יותר בכל מצבי החיים השונים איתם הוא מתמודד.

מהי אילמות סלקטיבית?

אילמות סלקטיבית היא מצב בו הילד או הילדה לא מדברים בכלל ונדמים כאילמים במצבים חברתיים או מקומות חברתיים מסוימים כמו למשל מסגרת חינוכית, הבית, עם סבא וסבתא או במסגרת של חוגי העשרה. מצב זה חמור מאוד והוא מדמה אילמות של ממש – השוני העיקרי הוא שהמקור שלו רגשי ולא פיזי כמו אצל אילמים שמקור האילמות שלהם הוא במערכת הגופנית הפיזית וחוסר היכולת שלה להפיק צליל או קול.

איזה טיפול מתאים לאילמות סלקטיבית?

אז איזה טיפול מתאים לאילמות סלקטיבית? טיפול באילמות סלקטיבית (סלקטיב מוטיזם) חייב להיות טיפול משולב של קלינאית תקשורת ופסיכולוג או גורם טיפול רגשי אחר כמו טיפול באמנות או טיפול בבעלי חיים. הטיפול אצל קלינאית התקשורת יסייע לילד ללמוד איך מתקשרים ואיך אפשר לדבר. הטיפול הרגשי יסייע לילד להתמודד עם הטראומה או הקושי שמפריעים לו לדבר בחופשיות ובאופן מלא.

האם ניתן להתגבר על אילמות סלקטיבית?

אילמות סלקטיבית היא בהחלט מצב שניתן להתגבר עליו בעזרת טיפול מתאים. לרוב אילמות מסוג זה תופיע אצל ילדים בגיל הרך או אצל ילדים בגיל בית ספר יסודי. היא מהווה מצב נדיר יותר אצל בני נוער ומבוגרים ואם היא מופיעה בגילאים מבוגרים אלו היא בדרך כלל תוצאה של טראומה נפשית חזקה ותגובה אליה. ככל שמזהים מוקדם יותר שהאילמות של הילד היא סלקטיבית כך יכול להיות קל יותר לטפל בכך. בשביל לזהות אותה צריך שהצוות הטיפול בגן ובבית הספר יהיה ער לילד ולקשיים שלו גם אם הוא לא עושה רעש או מתפרע.

אילמות סלקטיבית היא מצב מאוד לא נעים בו הסביבה ההורית של הילד חשובה מאוד. לרוב ילד שהוא אילם סלקטיבי ידבר בסביבה הביתית הקרובה עם ההורים והאחים אך לא ידבר עם אנשים אחרים. במצב מסוג זה ההורים והצוות החינוכי צריכים לקחת אחריות ולקחת את הילד לטיפול מותאם אישית. טיפול זה יסייע לילד להתחיל לדבר גם במצבים חברתיים שונים ולהתחיל להיות חברותי וער יותר מבחינה תקשורתית.