שיני התינוק מתחילות להתפתח בערך בגיל 3 חודשים. כאשר השן הראשונה תופיע, אתם עשויים להיות מופתעים (״אוי, האם זו הייתה נשיכה?״), או להכין את עצמכם ולהכיר את התסמינים המוזרים שהתינוק שלכם מפגין.
אגב, אל תטעו לחשוב שאותן שיני חלב קטנטנות הן חזקות כמו השיניים הקבועות. הורים שמעו לא פעם רופא שיניים לילדים, זה או אחר, שמזהיר מפני סיכון גבוה להתפתחות עששת (חורים). חורים קטנים בשיני החלב של התינוק, עלולים להפוך בפרק זמן קצר לחורים גדולים, ולגרום גם לכאבי שיניים לא נעימים. אז שימו לב!
אבל בואו לא נקדים את המאוחר ונתמקד בתסמינים שיאפשרו לכם לזהות בקיעת שיניים:
- ריר – בקיעת שיניים מעוררת התפתחות ריר. כאשר חולצת התינוק רטובה ללא הרף, הצמידו לו סינר, כדי להקל עליו ונגבו בעדינות את הסנטר לאורך כל היום.
- פריחה – טפטוף תמידי של ריר עלול לגרום לאדמומיות ולפריחה סביב הפה, הסנטר ואפילו הצוואר. אפשר לטפל בפריחה בקרם המיועד לכך.
- שיעול או רפלקס הקאה – כל הריר הזה עלול לגרום לתינוק לשיעולים ולתחושת חנק כשהפה מלא ברוק. אבל זה לא אמור לגרום לדאגה אם אין סימנים אחרים לשפעת או לאלרגיה.
- נשיכה – לחץ מהשיניים החודרות דרך החניכיים גורם לתינוק לאי נוחות רבה. אפשר להקל עליו על ידי יצירת לחץ נגדי. תינוקות שחווים בקיעת שיניים לועסים כל דבר, מטבעות לבקיעת שיניים ועד לאצבעות ולפטמה הכואבת, אם את מניקה.
- בכי – יש תינוקות שמשמיעים יבבה בעת בקיעת השיניים, ואילו אחרים, הסובלים מכאב רב בגלל רגישות ברקמת החניכיים, חולקים את כאבם בעזרת הבכי. שוחחו עם הרופא אם להציע לתינוק משכך כאבים.
- עצבנות – כאשר השן הקטנה לוחצת על החניכיים ובוקעת אל פני השטח, יש תינוקות שחווים עצבנות יתר, לפעמים למשך מספר שעות ולפעמים מספר ימים ויותר.
- סירוב לאכול – תינוק שלא נוח לו, משתוקק להכניס משהו בפה (בקבוק או שד). אבל היניקה עלולה לגרום להרעת מצבם של החניכיים הכואבות. מסיבה זו הוא עלול לסרב לינוק. גם תינוק שאוכל מזון מוצק, עלול לסרב לאכול כשהשיניים בוקעות. אם המצב מתמשך, התייעצו עם רופא הילדים.
- התעוררות בלילות – אי הנוחות של צמיחת השיניים באה לביטוי גם בשיבושים בשנת הלילה. נסו להרגיע את התינוק בעזרת טפיחות קלות, אבל הימנעו מהאכלה בלילה.
- משיכת אוזניים ושפשוף לחיים – פעולה זו נובעת מכאב בחניכיים המקרין לאזור האוזניים, הלחיים והסנטר. אם אתם חושדים שפעולה זו נובעת לאו דווקא מבקיעת השיניים, גשו לרופא הילדים.
מתי מתחילה בקיעת השיניים אצל תינוקות?
תסמיני בקיעת השיניים יכולה להקדים את המראה בפועל של השן, בין חודשיים עד שלושה חודשים. אצל מרבית התינוקות השן הראשונה תבקע בערך כשיהיו בני 6 חודשים, אם כי זה שונה מתינוק לתינוק. יש שיניים ראשונות שבוקעות כבר בגיל 3 חודשים, ואחרות שמתחילות רק חודשים רבים אחר כך. במילים אחרות, יש מגוון רחב מבחינת מה שנחשב כגיל נורמלי לצמיחת שיניים.
תרופות ביתיות שיקלו על אי הנוחות של בקיעת השיניים
אפשר להקל על אי הנוחות של התינוק עם תכשירים כגון:
- לעיסה – תינוקות ששיניהם בוקעות אוהבים ללעוס, ולא בכדי. פעולת הלעיסה והנשיכה מעניקה לחץ נגדי המקל על כאבם של התינוקות. טבעות גומי ושאר צעצועים רכים שניתן ללעוס, עובדים היטב. הלעיסה יעילה עוד יותר כאשר החפץ קר וקצת מרדים את החניכיים. מומלץ לשמור את צעצועי בקיעת השיניים עטופים במטלית רטובה במקרר, לא במקפיא, כדי לא לפגוע בחניכיים.
- משקה קר – בקבוק מים קרים יכול להציע הקלה קרירה לחניכיים כואבות, לתינוקות מעל חצי שנה. אם התינוק לא שותה מבקבוק, אפשר לתת לו מים (ללא קרח) בכוס.
- אוכל קר – מזון מהמקרר כמו יוגורט או מחית תפוחים קרה, יכול להיות יותר מאשר סתם פינוק ולהציע הקלה לחניכיים כואבות.
כל תינוק חווה באופן שונה את בקיעת השיניים. לחלקם כמעט ואין תסמינים בעוד שאחרים סובלים מכאבי בקיעת שיניים במשך חודשים, עד כי הורים פונים לבקש טיפולי שיניים שיסייעו לתינוק שלהם.
אם תכירו את התסמינים שצריך לחפש, את תזמון צמיחת השיניים של התינוק, ואת התרופות הביתיות, תוכלו להקל על אי הנוחות של בקיעת השיניים ולעבור בשלום אבן דרך זו בהתפתחות.
